לדלג לתוכן

Only a Northern Song

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
"Only a Northern Song"
שיר בביצוע הביטלס
מתוך האלבום Yellow Submarine
יצא לאור 13 בינואר 1969
תאריך הקלטה 13–14 בפברואר ו-20 באפריל 1967
מקום הקלטה אולפני אבי רוד, לונדון
סוגה מוזיקה פסיכדלית
שפה אנגלית
אורך 3:25
חברת תקליטים אפל רקורדס
כתיבה ג'ורג' האריסון
לחן ג'ורג' האריסון
הפקה ג'ורג' מרטין

"Only a Northern Song" (באנגלית: "רק שיר של נורת'רן") הוא שיר של להקת הרוק האנגלית הביטלס מתוך אלבום הפסקול שלהם משנת 1969, Yellow Submarine. השיר נכתב על ידי ג'ורג' האריסון, והיה הראשון מבין ארבעה שירים שהלהקה סיפקה לסרט ההנפשה "צוללת צהובה" משנת 1968, על מנת לעמוד בהתחייבויות החוזה שלהם עם יונייטד ארטיסטס. עיקר השיר הוקלט בפברואר 1967, במהלך הסשנים לאלבום האולפן Sgt. Pepper's Lonely Hearts Club Band, אך הלהקה בחרה שלא לכלול אותו באלבום זה. הלהקה השלימה את הקלטת השיר חודשיים לאחר מכן, מייד לאחר שסיימה את העבודה על האלבום.

האריסון כתב את השיר עקב חוסר שביעות רצונו ממעמדו כפזמונאי זוטר בחברת ההוצאה לאור של הביטלס, נורת'רן סונגס. המילים והלחן משדרים את אכזבתו מהאופן שבו שמרה החברה על זכויות היוצרים על השירים שפרסמה, ומכך שלאחר הנפקתה לציבור ב-1965 הרוויחו בעלי המניות הגדולים יותר כסף מיצירותיו מאשר הוא. בהקלטה נעשה שימוש באורגן האמונד, עליו מנגן האריסון, ומונטאז' עם אובר-דאבינג של צלילים שונים, כולל תרועות חצוצרה, בציפייה לקטע המוזיקלי האוונגרדי של ג'ון לנון משנת 1968, "Revolution 9". בשל הקושי בהרכבת הרצועה משני מקורות קלטת, "Only a Northern Song" נשאר שיר נדיר מהקטלוג של הביטלס לאחר 1963 שלא היה זמין בסטריאו אמיתי עד 1999. באותה שנה הוא עבר רמיקס שנכלל באלבום Yellow Submarine Songtrack.

השיר זכה לביקורות מעורבות מצד מבקרי המוזיקה; בעוד שאיאן מקדונלד שבר כי השיר הוא "קינה נרקיסיסטית",[1] דייב סוונסן מזהה אותו כאחת מיצירותיהם הטובות ביותר של הביטלס בז'אנר המוזיקה הפסיכדלית.[2] גרסה של השיר בעלת חלק שונה ווקאלית וללא האובר-דאבינג של קולאז' הצלילים, יצאה באלבום האוסף הכפול של הלהקה משנת 1996, Anthology 2. במרוצת השנים יצאו לשיר מספר גרסאות כיסוי.

רקע והשראה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
” ["Only a Northern Song"] היה בדיחה שקשורה לליברפול, העיר הקדושה בצפון אנגליה. בנוסף, השיר היה מוגן בזכויות יוצרים של חברת Northern Songs Ltd., שאינה בבעלותי, כך ש: זה לא באמת משנה אילו אקורדים אני מנגן... כי זה רק שיר של נורת'רן. “

– ג'ורג' האריסון, 1979[3][4]

ג'ורג' האריסון אמר כי נושא השיר קשור הן לעיר הולדתו, ליברפול שבמרזיסייד, והן לעובדה שזכויות היוצרים על היצירה שייכות לחברת ההוצאה לאור של הביטלס, נורת'רן סונגס.[3][4] הסופר בריאן סאות'הול מתאר את השיר כ"גינוי אישי של האריסון לעסקי ההוצאה לאור של הביטלס", בהתחשב במעמדו הנחות בחברת נורת'רן סונגס.[5] החברה הונפקה לציבור בבורסה לניירות ערך בלונדון בפברואר 1965,[6][7] כאמצעי להציל את ג'ון לנון ופול מקרטני, כותבי השירים העיקריים של הביטלס, מחובת המס שהצטברה עקב ההצלחה הבין-לאומית של הקטלוג שלהם.[8] האריסון הקים הוצאה לאור משלו, האריסונגס, בסוף 1964; למרות היתרונות הפיננסיים שהוצעו על ידי 80 אחוז ממניותיו בחברה זו, הוא הסכים להישאר בחברת נורת'רן סונגס, כדי לסייע בהנפקתה לציבור. מבין ארבעת חברי הביטלס, לנון ומקרטני היו בעלי מניות מרכזיים בחברה, כשכל אחד מהם החזיק ב-15 אחוזים ממניות החברה הציבורית,[6] והשניים צברו עושר רב במהלך השנה הראשונה להנפקה.[9] הריסון ורינגו סטאר, כפזמונאים שהיו חתומים על הסדר עם החברה, החזיקו כל אחד ב-0.8 אחוזים.[6] לפי הסדר זה, בנוסף לכך שהחברה שמרה על זכויות היוצרים של כל שיריה שפורסמו, לנון ומקרטני הרוויחו יותר מיצירותיו של האריסון מאשר הוא.[10][11]

בשני ראיונות בסוף שנות ה-90 עם עורך "בילבורד" הראשי טימותי וייט (אנ'), טען הריסון כי עיקר תלונותיו כוונו נגד דיק ג'יימס (אנ'),[12][13] המנהל הכללי של נורת'רן סונגס. לאחר שחתם על חוזה עם ג'יימס בשנת 1963, בגיל 20, אמר האריסון כי המו"ל לא הסביר לו שעל ידי חתימה על החוזה הוא גם מוותר על הבעלות על יצירותיו.[12] האריסון הוסיף כי הבין את השלכות החתימה רק לאחר הנפקת החברה לציבור ב-1965, כאשר בעלי המניות הגדולים "הרוויחו את כל כספם מהקטלוג הזה".[13][א]

לדעת איאן מקדונלד, "Only a Northern Song" מרמז על כך שהאריסון "עדיין לא התאושש מהתלהבותו להיות בביטלס", לאחר שאיים לעזוב את הלהקה אחרי סיבוב ההופעות האחרון שלהם, באוגוסט 1966.[15] לפני שהלהקה התכנסה מחדש בנובמבר אותה שנה[16] כדי להתחיל להקליט את אלבומה Sgt. Pepper's Lonely Hearts Club Band, בילה האריסון שישה שבועות בהודו עם מורו לסיטאר, ראווי שנקר, ביקור שהגביר את חוסר עניינו בפעילות הלהקה.[17] מקדונלד סבור שהקשר של האריסון לצפון אנגליה ב-"Only a Northern Song" הושפע מעבודת יתר חברי הלהקה על שירים שעסקו בהתבגרות בליברפול,[18] שהיה קונספט האלבום שנבחן בתחילת הכנותיו.[19]

הרכב ומבנה מוזיקלי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

האריסון כתב את "Only a Northern Song" על אורגן האמונד, שהפך לכלי הנגינה המועדף עליו לכתיבת שירים במהלך 1967, והחליף את הגיטרה.[20] השיר הוא בסולם לה מז'ור,[21] אם כי לפי מקדונלד הוא בסולם סי מינור משני.[22] חלק הפתיחה של אורגן ההאמונד מסתיים בתצוגה מקדימה של המנגינה שמעליה מופיעה כותרת השיר בשיר עצמו. לאחר מכן מתחלקת היצירה לשני חלקים, כל אחד מהם מורכב משני בתים ופזמון, ולאחריהם בית בודד, פזמון אחרון וקטע הפתיחה של השיר, כאשר חלק מהקטעים הללו מוצגים גם כקטעים אינסטרומנטליים.[21]

אורגן האמונד B3, עליו כתב האריסון את מנגינת השיר.

היצירה היא מטא-שיר, בכך שנושא היצירה הוא היצירה עצמה.[23] בעודו מעיר על חוסר הטעם בכתיבה עבור החברה,[11] הריסון משתמש בסרקזם[24] ובדיסוננס מוזיקלי כדי לבטא את חוסר שביעות רצונו מהחברה.[25] בתיאורו של המוזיקולוג וולטר אוורט, הדבר מושג מוזיקלית באמצעות שימוש ב"טונים לא תקינים" ובאקורדים "במודוס שגוי".[26][ב]

לאחר אקורד לה מז'ור בפתיחה, המלודיה עוברת לתווי דרגה שנייה מינורית,[21] שעקב הוספה של תו מי ברגיסטר הנמוך מבוטא כאקורד Bm7/11.[28] במילותיו שלו, מכיר האריסון במבוכה לכאורה עקב שינוי שכזה, כשהוא שר "אתם אולי חושבים שהאקורדים לא נכונים" ("You may think the chords are going wrong"),[29] וכן בבית האחרון, שההרמוניות "מעט אפלות וקצת מחוץ לסולם" ("might be a little dark and out of key").[30]

בניגוד לשינויי האקורדים המינימליים לאורך הבתים, הפזמונים מציגים התקדמות מהירה של אקורדים - בעיקר E, Bm7, G, C♯7 ו-F♯7. בפזמון הראשון[30] אומר האריסון כי לאור הבעייתיות בחוזה שלו עם נורת'רן סונגס, "זה לא באמת משנה אילו אקורדים אני מנגן" ("It doesn't really matter what chords I play").[11] הסופר איאן אינגליס מפרש שורה זו כתלונתו של הזמר נגד העיתונאי וחוקר הביטלס האנטר דייוויס (אנ') בסוף שנות ה-60, בנוגע לחוסר תועלתן של ההופעות החיות של הלהקה כאשר מעריציה הצווחניים מעולם לא הקשיבו למוזיקה שהם ניגנו.[31]

הפקה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקלטה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ג'ורג' האריסון (מימין) מחוץ לאולפני EMI (כיום אולפני אבי רוד), 1967. משמאלו העיתונאי הקרואטי וליקו דספוט (אנ').

הביטלס הקליטו את הרצועה הבסיסית של "Only a Northern Song" באולפני EMI (כיום אולפני אבי רוד) ב-13 בפברואר 1967,[32] במהלך הסשנים לאלבום Sgt. Pepper's Lonely Hearts Club Band. כמנהגו של האריסון בלחניו החדשים, הוא טרם נתן לשיר שם, ולכן הוא כונה "לא ידוע".[33] ההרכב בשיר היה האריסון (אורגן האמונד), לנון (תוף מרים), מקרטני (בס) וסטאר (תופים).[26] הלהקה הקליטה תשעה טייקים של השיר לפני שבחרה את הטייק השלישי לעבודה נוספת. למחרת ביצעו טכנאי האולפן שלושה מיקסים של הופעה זו על גבי קלטות חדשות בעלות ארבע רצועות. במה שנקרא אז טייק 12 (דהיינו הטייק השלישי מבין המיקסים) מילא האריסון את שתי הרצועות הפנויות עם שירתו.[34]

השיר לא מצא חן בעיני מפיק הלהקה ג'ורג' מרטין, שאמר לימים שזהו השיר הכי פחות אהוב עליו מבין שיריו של האריסון.[35] הלהקה אף היא לא התלהבה מהשיר יותר מדי ובחרה שלא לכלול אותו באלבום.[24] במקום זאת הציע האריסון, כתרומתו היחידה לכתיבת שירי האלבום, את "Within You Without You",[36] אשר, לפי דברי מרטין, התקבל ב"הקלה מועטה כללית".[37] "Only a Northern Song" הפך אז לשיר הראשון שסיפקה הלהקה עבור פסקול סרט ההנפשה "צוללת צהובה", על מנת לעמוד בהתחייבויות החוזה שלהם עם יונייטד ארטיסטס (הם נדרשו לספק ארבעה שירים חדשים עבור פסקול הסרט).[38]

אובר-דאבינג

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלהקה חזרה להקליט 3 טייקים של השיר ב-20 באפריל, היום בו ביקרו אותם חברי צוות הפקת הסרט באולפנם.[34] היא החלה לעבוד על השיר פחות מ-45 דקות לאחר השלמת המיקס הסופי של האלבום.

תוך שמירה על פסי האורגן והתופים, הם ביצעו אובר-דאבינג לקטע בס חדש, וברצוע נפרדת לחצוצרה, גלוקנשפיל וצלילים ווקאליים. נעשה שימוש במכשיר הקלטה שני בעל 4 ערוצים, מה שאפשר לפזר את החלקים האינסטרומנטליים השונים ואת האפקטים של האולפן על פני שמונה ערוצים זמינים. על מכונה זו עבדה הלהקה על קלטת המיקס השנייה מ-14 בפברואר, המכונה טייק 11, שממנה הם מחקו את כל הרצועות שהוקלטו קודם לכן מלבד החלק של אורגן ההאמונד. לאחר מכן הקליט האריסון שתי רצועות שירה, אחת מהן כללה קטע חצוצרה נוסף של מקרטני וצלילים מוקלטים נוספים, בעוד שהרצועה האחרונה התמלאה בטימפני, מלוטרון, פסנתר ואורגן נוסף. נוכחותם של קטעי אורגן ההאמונד המקוריים של האריסון בשתי הקלטות הבטיחה שלאורגן יהיה צליל משמעותי יותר במיקס של השיר.[34]

הביטלס ביצעו רבים מהאובר-דאבים בצורה אקראית. טום מגיניס מאתר "AllMusic" מתאר את השיר המוגמר כ"ספוג מאוד בצלילים הפסיכדליים של התקופה, תוך שימוש בכמויות נדיבות של כלי נגינה רופפים", ובמיוחד "התפרצויות כאוטיות של חצוצרה".[39] איאן אינגליס מציין את אפקט קולאז' הצלילים בשיר כתקדים לשיר האוונגרדי של לנון משנת 1968, "Revolution 9",[23] וכדוגמה מוקדמת למוזיקה אלקטרונית.[40]

מיקסינג

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-21 באפריל השלימו הביטלס מיקס מונו של השיר לצורך הכללתו באלבום Yellow Submarine. עקב הקושי לגרום לשתי מכונות 4 הערוצים לנגן בדיוק באותו הזמן, ניסיונות ליצור רצועה מקבילה בסטריאו ננטשו.[41]

באוקטובר 1968, בעת הכנת פסקול האלבום ליציאה, יצרו מהנדסי הקול באולפני EMI דמה-סטריאו של "Only a Northern Song" בעזרת המיקס מונו.[42] גרסת המונו של האלבום, שבמקור הייתה זמינה בממלכה המאוחדת בלבד,[43] השתמשה באופן דומה בגרסה לא אופטימלית של ההקלטה. במקרה זה, כמו בשלושת השירים החדשים האחרים שהוצגו בפני יונייטד ארטיסטס, שילבו המהנדסים את שני הערוצים מהדמה-סטריאו, במקום להשתמש במיקס המונו האמיתי מאפריל 1967.[ג]

הופעה בסרט "צוללת צהובה"

[עריכת קוד מקור | עריכה]
קטע מהסיקוונס של "Only a Northern Song" בסרט.

לביטלס הייתה מעורבות מינימלית ביצירת הסרט "צוללת צהובה" והיא הותירה את הפקתו בידי חברת ההפקות של ברודקס.[45] יוצרי הסרט הסתמכו במידה רבה על קונספט האלבום Sgt. Pepper's Lonely Hearts Club Band,[46] על הקשר שלהם לליברפול[47] ועל היבטים אחרים של תדמיתם הציבורית. בעוד שהעיצוב האמנותי של הפרויקט בוצע על ידי צוות בראשות היינץ אדלמן (אנ'), סצנות כמו "Eleanor Rigby" ו"Only a Northern Song" נוצרו על ידי אנימטורים חיצוניים, מה שהבטיח גיוון סגנוני לאורך הסרט.[48]

השיר מתנגן במהלך סצנה שבה הצוללת הצהובה מפליגה דרך ים המדע, במהלך מסעם של הביטלס לשחרר את פפרלנד ואת להקת מועדון הלבבות הבודדים של סרג'נט פפר הכלואה על ידי המרושעים הכחולים מתעבי המוזיקה. ההקלטה הואטה בחצי טון (אנ') כדי להיכלל בסרט.[34] ג'רמיה מסנגייל, חוקר בתחום התקשורת החזותית, מדגיש את הסצנה כאחד מהחידושים הטכניים הרבים שהוצגו בסרט משנת 1968, באומרו: "בליווי ציורי דיוקן מרובעים וצבעוניים של הביטלס במהלך "Only a Northern Song", ישנו שימוש יצירתי במתנד הבוחן את גלי הקול של הרצועה".[49] לדעת בוב ניברסון, מחבר ספר על הביטלס, הקטע מייצג, ככל הנראה, את הדוגמה הטובה ביותר לאימוץ האיקונוגרפיה הפסיכדלית בסרט האופיינית לאמנות הכרזות המחתרתיות של שנות ה-60 של המאה ה-20.[50]

הקטע היה מהקטעים שהוצגו בכתבה על הסרט בתוכנית הטלוויזיה "How It Is". התוכנית, שהופקה על ידי טוני פאלמר (אנ') וכללה חלקים מהמחזה המבוסס על ספרו של לנון, "In His Own Write (אנ')", שודרה ב-BBC1[51] יומיים לאחר הבכורה העולמית של הסרט בלונדון, ב-19 ביולי 1968.[52] בתחילת המאה ה-21 היה קטע השיר בסרט לקטע המוזיקה היחיד משידור התוכנית שהופץ בקרב חובבי אספנות.[51]

הפצת השיר וקבלתו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסקול הסרט נתפס כיצירה משנית מצד הביטלס,[40] אשר דחו את הפצתו כדי לאפשר את יציאת אלבומם הכפול משנת 1968 (הידוע גם בשם "האלבום הלבן"), הנושא את שמם.[53] ב-13 בינואר 1969 יצא "Only a Northern Song" כרצועה השנייה בצד הראשון של האלבום Yellow Submarine, כאשר הפסקול התזמורתי של ג'ורג' מרטין לסרט תפס את כל הצד השני.[54] למרות שחוזהו של הריסון עם דיק ג'יימס פג במרץ 1968,[55] זכויות היוצרים על "Only a Northern Song" ועל תרומתו השנייה לסרט, "It's All Too Much (אנ')", נותרו בידי חברת נורת'רן סונגס, במקום שיוקצו לחברת האריסונגס, כפי שנעשה לארבע מיצירותיו ב"אלבום הלבן".[56] יציאת השיר לאור התרחשה במקביל למריבות בין דיק ג'יימס לביטלס, ובמיוחד בין לנון ומקרטני. במרץ 1969, לאחר שהחל להיזהר מחוסר ההרמוניה בתוך הלהקה והבעיות שהשפיעו על חברת אפל קורפס (אנ') בבעלותם, מכר ג'יימס את רוב מניותיו בחברת נורת'רן סונגס לחברת ATV Music,[57] ובכך מכר את הבעלות על שירי הביטלס.[58]

בהתייחסו ליציאת השיר בספרו משנת 1977, דחה ניקולס שאפנר (אנ') את הטענה כי השיר הוא אחד מ"החפצים הקטנים" שהביטלס סיפקו לסרט "צוללת צהובה".[59] בעודו דבק בתיאורו של ברודקס על יצירת השיר, מצא מבקר מוזיקה מ-NME "יתרונות ניכרים" ב-"Only a Northern Song", ואמר כי סטייתו של האריסון מגישתו הרגילה והשיטתית לכתיבת שירים היא גישה שהיה עליו לאמץ לעיתים קרובות יותר.

הערכה ומורשת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2001 כתב ביל הולנד עבור "בילבורד" כי "Only a Northern Song", יחד עם שירים אחרים של הקינקס, ג'וני מיטשל והבירדס, כשירים המהווים את הגל הראשון של הצהרות מוזיקליות שבהן אמנים "מאשימים או מגנים את המדיניות העסקית של תעשייתם".[60] איאן אינגליס רואה בשיר כ"שיר הפוסטמודרני (אנ') הראשון" של הביטלס, בשל "כוונתו האירונית המכוונת" הניכרת בנושא השיר ובשימוש באפקטים שונים.[23]

מארק לואיסון מתאר את האובר-דאבינג של הלהקה לשיר (ב-20 באפריל) כ"סשן מוזר" וכותב שעבודתם בתקופה זו "מציגה חוסר מדהים של לכידות והתלהבות".[61] מארק הרטסגארד סבור שהשיר "נדחה באופן מובן... משום שהוא לא טוב מספיק עבור סרג'נט פפר".[62] איאן מקדונלד רואה בו שיר "עגום", "קינה נרקיסיסטית", ועל ההקלטה הראשונה של הביטלס לשיר סבר כי היא "מרושלת ביודעין".[63]

בספרו, "Psychedelia and Other Colours", סובר רוב צ'פמן ש-"Only a Northern Song" הוא אחד מהשירים "הכי לא מובנים ומושמצים" של הביטלס, וכי פרשנויות כמו אלו של מקדונלד מפספסות "ניואנסים חיוניים", כולל איכות נשגבת של השיר מעבר לסרקזם של האריסון באשר לחששותיו בנוגע לנורת'רן סונגס, כך שהמילים חושפות מידע נרחב על "הטבע האשלייתי של הקיום". הוא גם מזהה את השיר כרצועה הפסיכדלית היחידה של הביטלס שמתייחסת באופן מלא ל"השפעה של האזנה למוזיקה על סמים".[64]

אלכס יאנג מ"Consequence" רואה בו "השיר המובהק ביותר מבחינה לירית", מכיוון ש"הוא מגדיר בצורה מושלמת את Yellow Submarine בשני בתים בלבד, ובו בזמן יוצא מבחינה קולית כמו צד ב' של פינק פלויד מההקלטות של Obscured by Clouds..."[65] לעומת זאת, מארק קמפ (אנ') מ"Paste" סובר כי השיר הוא "משעמם ומתפתל".[66] מארק ריצ'רדסון מ"פיצ'פורק" טען שכמו "It's All Too Much", השיר הוא בעל עניין מועט מאוד מלבד האפקטים הפסיכדליים "המסתחררים".[67]

ב-2013 דירג דייב סוונסון את השיר במקום השלישי ברשימת "10 השירים הפסיכדליים המובילים של הביטלס" (אחרי "Tomorrow Never Knows" ו-"I Am the Walrus"). הוא רואה בו "שיר ממיס תודעה" שהיה הופך את האלבום ל"גדול עוד יותר" אילו היה נכלל בו במקום שיר דוגמת "When I'm Sixty-Four".[2]

גרסאות כיסוי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עריכה חלופית של השיר נכללה באלבום האוסף הכפול של הביטלס, Anthology 2, בשנת 1996. גרסה זו, המואצת מעט מהמקורית ומעורבבת בסטריאו, כוללת את הרצועה הבסיסית ללא רוב האובר-דאבים מאפריל 1967, ועם גרסה קולית חלופית המכילה כמה שינויים במילות השיר. הרצועה החדשה נוצר על ידי שילוב של טייק 3 עם קטע שירתו של הריסון מטייק 12.[68]

במקביל לפופולריות של "It's All Too Much" בקרב להקות אסיד רוק בתחילת שנות ה-90,[43] הוציאה להקת סאן דיאל (אנ') גרסת כיסוי לשיר "Only a Northern Song" כצד ב' של הסינגל שלהם משנת 1991 "Fireball".[69] בשנת 2009 קראו גרג דייוויס (אנ') והזמר-יוצר בתחום הג'אז כריס וייסמן לאלבום המשותף שלהם בתחום הפולק הפסיכדלי, "Northern Songs", על שם השיר.[70]

מקורות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביאורים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ↑ האריסון החל לתרום באופן קבוע ככותב שירים עבור הלהקה רק עם יציאת האלבומים Help! ו-Rubber Soul בשנת 1965. עבור כל אחד מהאלבומים כתב שני שירים.[14]
  2. ↑ באמצעי האחרון נעשה שימוש בכמה יצירות של הביטלס בשנים 1965–1967, כולל "Think for Yourself (אנ')" של האריסון, ומשמש להוספת ביטוי הרמוני למנגינת השיר.[27]
  3. ↑ המיקס המקורי של השיר לא היה זמין עד 2009, אז הופיע בתקליטור מחודש של האלבום Yellow Submarine ובמארז תקליטורים שיצאו לאור באותה השנה.[44]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ↑ MacDonald 2005, p. 236.
  2. 1 2 Dave Swanson, Top 10 Beatles Psychedelic Songs, Ultimate Classic Rock, ‏30 במרץ 2013
  3. 1 2 Harrison 1982, p. 100.
  4. 1 2 The Beatles 2000, p. 292.
  5. ↑ Southall & Perry 2007, p. 216.
  6. 1 2 3 Southall & Perry 2007, p. 38.
  7. ↑ Miles 2001, p. 189.
  8. ↑ Sounes 2010, p. 119.
  9. ↑ Sounes 2010, pp. 119–120.
  10. ↑ Southall & Perry 2007, p. 46.
  11. 1 2 3 Turner 1999, p. 140.
  12. 1 2 Timothy White, "Magical History Tour: Harrison Previews 'Anthology 2'", Billboard, 9 במרץ 1996, עמ' 89
  13. 1 2 Timothy White, "A New 'Yellow Submarine Songtrack' Due in September", Billboard, 19 ביוני 1999, עמ' 77
  14. ↑ Inglis 2010, pp. 5–6.
  15. ↑ MacDonald 2005, pp. 213, 236.
  16. ↑ Miles 2001, p. 247.
  17. ↑ Joshua M. Greene, Here Comes the Sun: The Spiritual and Musical Journey of George Harrison, John Wiley & Sons, 2006, עמ' 74–76
  18. ↑ MacDonald 2005, pp. 215–217, 236fn.
  19. ↑ Gould 2007, p. 384.
  20. ↑ Leng 2006, p. 32.
  21. 1 2 3 Alan W. Pollack, Notes on "Only A Northern Song", Soundscapes, ‏1998
  22. ↑ MacDonald 2005, p. 496.
  23. 1 2 3 Inglis 2010, p. 10.
  24. 1 2 Chapman 2015, p. 292.
  25. ↑ MacDonald 2005, pp. 236–237.
  26. 1 2 Everett 1999, p. 127.
  27. ↑ Everett 1999, pp. 127, 146.
  28. ↑ MacDonald 2005, p. 237fn.
  29. ↑ MacDonald 2005, p. 237.
  30. 1 2 Harrison 1982, p. 99.
  31. ↑ Inglis 2010, pp. 10, 161.
  32. ↑ Miles 2001, p. 256.
  33. ↑ MacDonald 2005, p. 236fn.
  34. 1 2 3 4 Winn 2009, p. 102.
  35. ↑ Ken Sharp, Sir George Martin: The ‘Fifth Beatle’ Looks Back (Interview), Rock Cellar, ‏ינואר 2014
  36. ↑ Everett 1999, pp. 111–112.
  37. ↑ Chris Ingham, The Rough Guide to the Beatles, Rough Guides/Penguin, 2006, עמ' 199
  38. ↑ Everett 1999, pp. 127, 160.
  39. ↑ Only a Northern Song, AllMusic
  40. 1 2 Ian Inglis, "Revolution", The Cambridge Companion to the Beatles, 2009, עמ' 114
  41. ↑ Lewisohn 1988, pp. 109, 163.
  42. ↑ Lewisohn 1988, p. 163.
  43. 1 2 Miles 2001, p. 330.
  44. ↑ The Beatles in Mono (Box Set), AllMusic
  45. ↑ Frontani 2007, p. 174.
  46. ↑ Martyn Bamber, Yellow Submarine, Senses of Cinema, ‏מאי 2003
  47. ↑ Clayson 2003, pp. 227–228.
  48. ↑ Frontani 2007, pp. 174‚–175.
  49. ↑ Jeremiah Massengale, Animation Never Said It Wanted a Revolution, but It Got One With the Beatles 'Yellow Submarine', PopMatters, ‏2 ביולי 2012
  50. ↑ Bob Neaverson, Yellow Submarine: Part 2 – Analysis, beatlesmovies.co.uk
  51. 1 2 Winn 2009, p. 189.
  52. ↑ Miles 2001, pp. 303–304.
  53. ↑ Gould 2007, p. 538.
  54. ↑ Everett 1999, pp. 160–161.
  55. ↑ Miles 2001, pp. 311, 314.
  56. ↑ Harrison 1982, pp. 383–386.
  57. ↑ Clayson 2003, p. 265.
  58. ↑ Schaffner 1978, p. 123.
  59. ↑ Schaffner 1978, p. 99.
  60. ↑ Bill Holland, "Protest Songs Fill the Raspberry Chart", Billboard, 29 בספטמבר 2001, עמ' 71
  61. ↑ Lewisohn 1988, pp. 109, 114.
  62. ↑ Mark Hertsgaard, A Day in the Life: The Music and Artistry of the Beatles, Delacorte Press, 1995, עמ' 228
  63. ↑ MacDonald 2005, pp. 236–237, 254.
  64. ↑ Chapman 2015, pp. 292–293.
  65. ↑ Alex Young, Album Review: The Beatles - Yellow Submarine [Remastered], Consequence, ‏24 בספטמבר 2009
  66. ↑ Mark Kemp, The Beatles: The Long and Winding Repertoire, Paste Magazine, ‏8 בספטמבר 2009
  67. ↑ Mark Richardson, The Beatles: Yellow Submarine, Pitchfork, ‏10 בספטמבר 2009
  68. ↑ Winn 2009, pp. 102–103.
  69. ↑ Sun Dial – Fireball / It's Only A Northern Song – UFO – UK – PF 2, 45cat
  70. ↑ Jesse Jarnow, Greg Davis & Chris Weisman, The Village Voice, ‏10 ביוני 2009
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=Only_a_Northern_Song&oldid=42312021"